בשנים האחרונות אושר חוק לגריטת רכבי דיזל אשר מטרתו להעביר רכבים ישנים אשר מיועדים לפירוק מהחניונים למגרשי המכוניות, כדי לבצע בהם הליך של פירוק כמו בלינק זה.
רכבים לגריטה
החוק קובע כמה קריטריונים לגריטת רכבים:
- רכב שגילו הוא למעלה מעשרים שנה אשר יוצר משנת 1993 ואילך.
- רכב מסוג 1M.
- רכב ששימש רכב לנוסעים.
- רכב שיש לו רישיון רכב בתוקף וביצע טסט שנתי כנדרש ושקיים רצף בין שני מבחני הרישוי האחרונים.
- רכב אשר יכול לנוע, לא גרוטאה אשר אין לה אפשרות לנוע בדרכים.
- רכב שאין עליו שעבוד, עיקול או כל מגבלה אחרת, אשר מונעת את האפשרות למכור אותו.
העברת הרכב לגריטה
מי שעומד בכל הכללים הללו, יכול לנסוע למגרש המכוניות ולבצע הליך של גריטה. עבור מסירת הרכב, יקבל בעל הרכב מענק ממשלתי לאור העובדה שרכב זה אשר גורם לזיהום אוויר וכך לפגיעה באיכות הסביבה, יורד מהכביש.
עובדי המגרש מפרקים את הרכב ומעבירים למחזור את כל החלפים אשר מיועדים לכך. כל המתכות מועברות להתכה חוזרת במפעלי המחזור, כך גם הזכוכיות וחלקי הפלסטיק.
האפשרות לבצע מחזור ולייצר מחומרי הגלם הללו מוצרים חדשים היא חשובה ביותר ולכן קיים עידוד רב של רשויות החוק ומשרדי הממשלה, לבצע את הליך הגריטה לכל רכבי הדיזל הישנים.
במקביל, הלקוח מעדכן את משרד הרישוי באופן רשמי על ההליך שעבר רכב זה כך שיסירו אותו מרשימת הרכבים אשר נעים בכבישי ישראל.
רכבים ישנים אשר נותרים בחניונים
בעלי רכבי דיזל רבים משאירים אותם פרקי זמן ארוכים בחניונים ולא מקדמים אותם להליך של רכבים לגריטה, זוהי טעות כיוון שהמשרד להגנת הסביבה אוכף את החוק ומטיל קנסות בסכומים גבוהים על הרכבים הללו, דבר שמצטבר לסכומים משמעותיים.